13 תקלות צרפתיות שכולם עושים (ושקורעים לו את האוזניים).
אולי העבר שלי כמורה לצרפתית הוא שגורם לי להיות רגיש לטעויות מסוימות...
... אבל יש כאלה שממש קורעים לי את האוזניים!
ברור שגם אני עושה טעויות.
כי, יש לומר, צרפתית היא שפה מורכבת, עם כל כך הרבה יוצאים מן הכלל שאנחנו כבר לא יודעים מה הכלל.
אבל אתה חייב להודות שיש כמה משפטים שעדיין ממש מוצצים את האוזניים.
החלק הגרוע ביותר הוא שאלו לא הכי קשה לתקן, אבל הם מתים קשה!
הנה 13 טעויות צרפתיות נפוצות שכולם צריכים להימנע מהם. תראה :
1. "אני לא יודע מי זה"
אחות קטנה של "אני לא יודעת איפה זה" ו"מי אומר את זה" המפורסמת. אנחנו מתחילים עם הרבה צרות עם תקלה כפולה.
אנחנו עוברים על שוכחים שלילה ("אני לא יודע") כי אנחנו מדברים.
מצד שני, לבנייה על ידי היפוך של הנושא (אשר) ושל הפועל (הוא) אין כאן סיבה להתקיים.
הגרסה הנכונה : "אני לא יודע מי זה"
2. "יש כאלה שגדלים"
מהפועל "לחצות" שברור שכולם מכירים!
רק בצחוק, זה רק הפועל "להאמין" שהוא די פשוט מאוד מצומד באינדיקציה הווה: "הם מאמינים" ובשם המשנה הווה: "יש צורך שיאמינו".
אזכור מיוחד למי שמסרב תקלה זו עם פעלים אחרים: "הם חייבים להיזהר" או "הם חייבים לראות את זה".
הגרסה הנכונה : "חלק מאמינים"
3. "למרות זאת"
זו טעות שהופכת כל כך נפוצה שהיא כבר לא מזעזעת אנשים רבים.
בצרפת אנחנו אוהבים לקצר ביטויים שנראים לנו ארוכים מדי לומר. יש אפוא רק צעד אחד - מצער ככל שיהיה - לעבור מ"למרות העובדה" ל"למרות זאת". כך נולדת תקלה די מהר.
אם האקדמיה הצרפתית עדיין לא מכירה בניסוח זה, דקדוקים רבים מקבלים אותו כעבר בשימוש הנוכחי.
הטהרנים יגידו לנו שאכן יש מקרה שבו משתמשים ב"למרות זאת" עם הפועל להיות בלשון המשנה שמתגלה כטרנספורמציה של "למרות שיש לי אסיר תודה על כך". אבל זה היה קודם.
הגרסה הנכונה: "למרות העובדה ש"
4. "נכון להיום"
תקלה משולשת, בינגו! זה נקרא פלונזם, מכיוון שהביטוי הזה מבטא את המילה "יום" שלוש פעמים.
ואכן, "הוי" בצרפתית ישנה פירושו "היום שבו אנחנו". לכן לא היינו צריכים להשתמש בו כדי לבנות את "היום" שמבטא את אותו מושג ומשמעותו "עד היום הזה".
לכן, אם נוסיף עוד "ליום" מלפנים, נחזור על עצמנו פעם שלישית שלא לצורך.
היה סמוך ובטוח שלא מדובר בטעות מהתקופה האחרונה, שכן היא נמצאת כבר בכתבים בשנת 1531... אך אין זו סיבה להנציח אותה.
הגרסה הנכונה: "היום"
5. "בן ארבעים" ו"חמישים שנה"
יום הולדת חמישים הוא לא אדם בגיל מסוים, אלא יום השנה לאירוע שמלאו לו 50 שנה.
למשל, "יום השנה החמישים למפעל דוצלס".
לכן איננו יכולים להשתמש ב-40 או 50 כדי לייעד אדם.
הגרסה הנכונה: "מרובע" או "בן חמישים"
6. "הצג"
עוד מיזוג בין "להראות" ל"להראות". דבר אחד בטוח, הוא ש"להראות" לא קיים במובן של להראות משהו למישהו.
מצד שני, הביטוי קיים אם אתה בהחלט רוצה שחבר יראה את אחת היצירות שלך בשוק: "גרמתי לו להראות את יצירת המופת שלי על הדוכן שלו".
לא להתבלבל גם עם "להראות" שהוא שם נרדף ל"להראות".
הגרסה הנכונה: "להציג"
7. "באופן אישי, אני..."
עוד דוגמה מצוינת לפלונזם!
ואכן, רק אחת משלוש המילים הללו מספיקה כדי לדבר על "אני".
אתה לא צריך לפזר את זה על כל המשפט, אלא אם כן יש לך בעיית אגו רצינית, אבל זו בעיה אחרת.
הגרסה הנכונה: "אני..." (וזהו)
8. "זה להבין"
הוכחה יפה לבלבול בין תואר ותואר.
"הבנה" מתייחסת לתכונה של בן אנוש המבין היטב אחרים בזכות הנדיבות שלו.
ואילו "מובן" נאמר על משהו שניתן להבין בקלות. אז אין מה לראות!
הגרסה הנכונה: "זה מובן" / "האיש הזה מבין"
9. "אני הולך למספרה"
השימוש במילות יחס בצרפתית הוא שק אמיתי של קשרים.
אולם דבר אחד בטוח, זה שהולכים "ל" מישהו או לסוחר, כלומר יצור חי וחי.
אבל אנחנו הולכים "ל" למספרה, לקולנוע, לתחנת המשטרה, שהם מקומות.
האם זה אומר שאתה לוקח את המספרה שלך למקום? לא מאוד מכבד, כל זה!
הגרסה הנכונה: "אני הולך למספרה"
10. "אם הייתי יודע"
כל תנחומיי, צימוד יקר!
כי ישירות מאחורי "אם", אנו משתמשים באינדיקטיבי, ובוודאי לא בתנאי.
הגרסה הנכונה: "אילו ידעתי"
11. "אני מביא קינוח"
ובים, עוד אחד יפה שכולם עושים!
אנחנו מביאים משהו ואנחנו מביאים מישהו לאנשהו.
קשה אפוא להביא את הדבר הנפלא והמתוק הזה שהוא הקינוח!
הגרסה הנכונה: "אני מביא את הקינוח"
12. "אני גר בפריז"
אה טוב? איזה מזל יש לך לחיות בכדור פורח שמשקיף על הבירה!
אבל אם כמו כל אדם בעל מבנה רגיל, אתה גר בדירה בפריז, ובכן אתה גר "בפריז" ולא "IN Paris".
אז כן, זה בוודאי סופר קלאס לחיות "ב" פריז, אבל מבחינה דקדוקית זה מיד פחות טוב!
הגרסה הנכונה: "אני גר בפריז"
13. "כמה שיותר בשבילי"
על פי האקדמיה הצרפתית "כמה שיותר בשבילי" לא קיים ובמיוחד לא כדי להביע טעות שנראה שמניחים.
עם זאת, ביטוי דומה קיים, אבל זה ביטוי צבאי שנכתב: "בזמן לי".
המשמעות היא התאוששות מתחילת תרגיל בכבוד לקצב מדויק מאוד.
לכן אנחנו יכולים להודות בטעות ולרצות להתחיל מחדש מההתחלה באמירה: "בזמן בשבילי".
הגרסה הנכונה: "טעות שלי"
איך להימנע מטעויות אלו?
אם אתם מחפשים עבודה, ראיון או כל מצב בו המילים שלכם מדברות בעדכם, היזהר!
אולי הגיע הזמן להימנע מהטעויות המגעילות האלה.
כדי לעזור לך לשים קץ לזה, אני ממליץ על הספר הזה: "כתוב ללא רבב עבור Dummies".
תורך...
האם אתה מכיר טעויות צרפתיות אחרות שכדאי להימנע מהן? שתף אותם עם הקהילה שלנו בתגובות. אנחנו לא יכולים לחכות לשמוע ממך!
האם אתה אוהב את הטריק הזה? שתף אותו עם החברים שלך בפייסבוק.
כמו כן לגלות:
36 עותקי הסטודנטים המצחיקים ביותר, זה קרוב לגאונות!
6 עצות ההוראה שלי כדי לעזור לילדך להצליח בבית הספר.
